אילו הייתם משקיעים בבורסת תל אביב בתחילת 2006, התיק שלכם היה עובר כמעט כל סוג של משבר: המשבר הפיננסי העולמי של 2008, משבר החוב באירופה, מגפת הקורונה, מלחמות, מבצעים צבאיים ותקופות של אי־ודאות כלכלית ופוליטית.
ובכל זאת, למרות הפאניקה והכותרות המאיימות, המדד המוביל של שוק המניות הישראלי המשיך להגיע לשיאים חדשים.
מדד ת"א-35, שנקרא עד 2017 ת"א-25, עמד בסוף 2005 על 823.4 נקודות. ב-8 באוקטובר 2026 הוא נסגר על 4,089.9 נקודות – עלייה של כ-397%, כמעט פי 5, או 8.0% בשנה בממוצע. 100,000 ש"ח שהושקעו במדד שווים היום כ-497,000 ש"ח, לפני דמי ניהול ומס.
אבל הדרך לשם לא הייתה קו ישר. חלק מהימים החזקים ביותר בשוק הגיעו דווקא בתקופות שבהן המשקיעים חששו יותר מכול.
1. למה תזמון השוק נשמע הגיוני – אבל קשה כל כך לביצוע?
האינסטינקט במשבר פשוט: למכור לפני שהירידות מחמירות, להמתין בצד, ולחזור כשהמצב מתייצב. על הנייר זה נשמע הגיוני.
בפועל, ימי ההתאוששות החזקים מגיעים מהר מאוד, ולעיתים קרובות צמודים לימי הירידות החדים ביותר. זו אינה תופעה ישראלית: בשווקי מניות בעולם ימי העליות והירידות הקיצוניים נוטים להתרכז באותן תקופות של תנודתיות גבוהה. מי שמנסה לצאת ולחזור בדיוק בזמן עלול לפספס את ההתאוששות.
2. הימים הטובים מגיעים כשהכול נראה רע
ימי המסחר החזקים ביותר אינם מתפזרים באופן שווה לאורך השנים. הם מתרכזים סביב משברים ותנודתיות חריגה.
משבר 2008
ב-2008 צנח המדד מ-1,217.1 ל-654.9 נקודות – ירידה של 46.2%. ב-2009 הוא זינק ב-74.9% ל-1,145.1 נקודות. היום הטוב ביותר בכל 20 השנים הגיע ב-21 בספטמבר 2008 (+8.4%), ימים ספורים אחרי קריסת ליהמן ברדרס ואחרי צניחה של 25% מהשיא. אבל הוא לא סימן את התחתית: 60 ימי מסחר אחריו עמד המדד נמוך ממנו ב-30%.
המשמעות אינה שהמשקיע היה צריך "לדעת" מתי הגיע השפל. בזמן אמת כמעט בלתי אפשרי לדעת אם מדובר בעוד יום קשה בדרך לשפל עמוק יותר, או ביום האחרון לפני התאוששות חדה.
משבר הקורונה
בתחילת 2020 ירד ת"א-35 מ-1,751.8 נקודות ב-12 בפברואר ל-1,171.2 נקודות ב-23 במרץ – ירידה של 33% בפחות מחודשיים.
ואז הגיעה התאוששות מהירה. למחרת, 24 במרץ, זינק המדד ב-7.1% – היום השני הטוב ביותר בכל התקופה – על רקע צעדי בנק ישראל והפדרל רזרב. שבוע קודם לכן, ב-18 במרץ, נרשם אחד הימים הגרועים בתקופה (−6.7%), ויום אחריו הגיע זינוק של 4.1%.
הנקודה אינה יום מסוים אלא התבנית: הימים החזקים מגיעים בדיוק כשרמת הפחד בשיא.
3. למה זה קורה?
במקצוע זה נקרא "התקבצות תנודתיות" (Volatility Clustering): כשהשוק רגוע התנועות קטנות, וכשהפחד שולט ימים קיצוניים לשני הכיוונים מגיעים זה אחרי זה. שלושה הסברים עיקריים:
- ריבאונד אחרי ירידות חדות. אחרי צניחה מהירה, שינוי קטן בסנטימנט מספיק לגל קניות. אבל בזמן אמת אין דרך לדעת שהמחירים באמת הגיעו ל"רצפה".
- סגירת פוזיציות שורט. מי שהימר על ירידות נאלץ לקנות בחזרה כשהכיוון מתהפך, ומאיץ את העלייה. במדד רחב זה רק אחד מהגורמים.
- שינוי חד בציפיות. הודעה של בנק מרכזי, תוכנית סיוע ממשלתית או שינוי בתחזיות יכולים להפוך את מצב הרוח בשוק תוך שעות.
כדאי להיזהר מהסברים בדיעבד: לרוב אי אפשר להצביע על גורם יחיד שמסביר את כל עוצמת התנועה.
4. 20 הימים הטובים ביותר – ומה קורה בלעדיהם
בדקנו את כל 5,093 ימי המסחר מאז 2006. 19 מ-20 הימים הטובים ביותר הגיעו כשהמדד היה לפחות 18% מתחת לשיא שלו, ו-14 מהם הגיעו אחרי צניחה של יותר מ-20% בשלושת החודשים שקדמו להם. 14 מהם הגיעו עד 30 יום מאחד מ-20 הימים הגרועים ביותר. הפיזור: 8 ב-2008, 3 ב-2009, 4 ב-2011, 4 ב-2020 ואחד ב-2026.
| תאריך | עלייה ביום | ירידה מהשיא של 3 החודשים שקדמו | מתחת לשיא כל הזמנים | שינוי ב-60 ימי המסחר שאחרי |
|---|---|---|---|---|
| 21/09/2008 | +8.4% | −25.3% | −31.9% | −30.5% |
| 24/03/2020 | +7.1% | −33.1% | −33.1% | +5.5% |
| 24/11/2008 | +5.3% | −42.8% | −52.1% | +8.9% |
| 02/04/2009 | +5.3% | −3.5% | −41.2% | +10.0% |
| 19/04/2020 | +5.2% | −33.1% | −24.4% | −0.3% |
| 19/10/2008 | +5.0% | −27.7% | −39.3% | −13.6% |
| 06/04/2020 | +4.9% | −33.1% | −29.1% | +4.5% |
| 02/03/2026 | +4.6% | −3.3% | −2.7% | −1.2% |
| 25/11/2008 | +4.6% | −42.5% | −49.6% | +6.0% |
| 16/10/2011 | +4.3% | −21.1% | −19.2% | +0.2% |
| 10/10/2011 | +4.1% | −21.1% | −22.9% | +3.4% |
| 19/03/2020 | +4.1% | −32.5% | −32.5% | +13.4% |
| 30/11/2011 | +4.0% | −12.9% | −22.4% | −0.9% |
| 07/10/2008 | +3.9% | −26.1% | −37.9% | −13.0% |
| 08/12/2008 | +3.9% | −39.5% | −45.3% | −8.8% |
| 07/09/2011 | +3.8% | −18.6% | −23.0% | −0.2% |
| 23/08/2009 | +3.8% | −6.5% | −23.3% | +8.3% |
| 02/04/2008 | +3.8% | −20.2% | −18.4% | −2.8% |
| 04/11/2008 | +3.7% | −31.8% | −38.5% | −17.6% |
| 26/03/2009 | +3.7% | 0.0% | −42.0% | +16.7% |
החריג היחיד: 2 במרץ 2026. זה היום היחיד ברשימה שלא הגיע מתוך משבר. המדד היה רק 2.7% מתחת לשיא כל הזמנים ו־3.3% מתחת לשיא של שלושת החודשים שקדמו, ו־60 ימי מסחר אחר כך הוא עמד כמעט באותה רמה (−1.2%). כל 19 הימים האחרים הגיעו כשהמדד היה לפחות 18% מתחת לשיא. כלומר, גם זינוק חד בשוק רגוע אפשרי, אבל הוא נדיר מאוד.
זינוק אינו בהכרח תחתית. ב-2008 רוב הזינוקים היו תיקונים זמניים בתוך שוק דובי: אחרי 21/9, 19/10, 7/10 ו-4/11 המדד המשיך לרדת 13%–31% ב-60 ימי המסחר שאחריהם. ב-2020 הזינוקים סימנו את תחילת ההתאוששות.
מחיר הפספוס (100,000 ש"ח, סוף 2005 עד 8/10/2026)
| תרחיש | שווי סופי (ש"ח) | תשואה שנתית |
|---|---|---|
| החזקה רציפה | 496,700 | 8.0% |
| בלי 5 הימים הטובים | 366,500 | 6.5% |
| בלי 10 הימים הטובים | 291,700 | 5.3% |
| בלי 20 הימים הטובים | 199,400 | 3.4% |
| בלי 20 הטובים ובלי 20 הגרועים | 581,700 | 8.8% |
פספוס 20 ימים בלבד – פחות מ-0.4% מזמן המסחר – מוריד את השווי הסופי מכ-497 אלף לכ-199 אלף ש"ח, וחותך את התשואה השנתית ביותר מחצי.
זהו מבחן קיצוני, והשורה האחרונה בטבלה מראה למה: מי שהיה מצליח לדלג גם על 20 הימים הגרועים היה מקבל יותר מהמחזיק. אבל הימים הטובים והרעים צמודים – לעיתים יום אחד ביניהם, כמו 18 ו-19 במרץ 2020 – ואי אפשר לדעת מראש איזה יום יהיה מהסוג הזה ואיזה מהסוג השני.
5. מה אפשר ללמוד מזה כמשקיעים?
מי שיוצא מהשוק במשבר צריך לקבל שתי החלטות נכונות: מתי לצאת ומתי לחזור. עד שהחדשות משתפרות, חלק מההתאוששות כבר מאחורינו. כך נוצר פרדוקס: מי שיצא כדי להימנע מהימים הגרועים נשאר בחוץ דווקא כשמתחילה ההתאוששות.
הלקח אינו להתעלם מסיכון או להחזיק 100% מניות בכל מצב, אלא לבנות תיק שאפשר להישאר בו גם כשמפחיד:
- הגדירו מראש את רמת הסיכון. אם ירידה חדה גורמת לכם למכור בפאניקה, הבעיה כנראה במבנה התיק ולא בירידה.
- השקיעו באופן שיטתי. השקעה חודשית קבועה מפחיתה את התלות בהחלטה אחת של "מתי להיכנס", ומאפשרת לריבית דריבית לעבוד לאורך זמן.
- אל תבלבלו בין כותרת לבין אות מסחר. השוק מתמחר ציפיות, לא רק חדשות שכבר ידועות.
- שמרו על פיזור. מדד רחב אינו תלוי בחברה בודדת. עם זאת, פיזור אינו מבטל סיכון ואינו מבטיח תשואה. עוד על כך במאמר ניהול סיכונים בהשקעות.
"זמן בשוק מנצח תזמון שוק" הוא תיאור שימושי, אבל הנתונים לא מוכיחים שאף משקיע לא יכול לתזמן. הם מראים משהו צנוע וחשוב יותר: קשה מאוד לדעת מראש מתי יגיעו התנועות החדות, והחזקות שבהן מגיעות כשהפחד בשיא.
סיכום
ההיסטוריה של הבורסה בתל אביב מלמדת שהשקעה לאורך זמן אינה מסלול חלק: יש קריסות, מלחמות, מיתונים ומגפות. אבל דווקא בתקופות האלה מתרחשות גם העליות היומיות החדות ביותר.
השאלה החשובה אינה רק "כמה הרווחתי כשנשארתי בשוק?", אלא גם "מה הסיכוי שאם אצא ברגע הלא נכון, אפספס את ההתאוששות?". המטרה אינה להימנע מכל ירידה, אלא לבנות אסטרטגיה שתאפשר לכם להישאר נאמנים לתוכנית גם כשהשוק מפחיד.
קריאה נוספת: סוגי השקעות: יתרונות וחסרונות | השקעה במדד S&P 500 | איפה להשקיע כסף פנוי ב־2026
על הנתונים: שערי נעילה יומיים של מדד ת"א-35 (ת"א-25 עד 2017) מאתר הבורסה לניירות ערך בתל אביב, סוף 2005 עד 8 באוקטובר 2026 (5,093 ימי מסחר). התשואות הן לפי רמת המדד, נומינליות, לפני דמי ניהול ומס. בתרחישי הפספוס הנחנו שבימים שהושמטו הכסף לא הרוויח דבר.
דיסקליימר: המאמר מוגש כחומר לימודי והעשרה בלבד, ואינו מהווה ייעוץ השקעות, שיווק השקעות, המלצה או תחליף לייעוץ המותאם לנתוניו ולצרכיו של כל אדם. תשואות עבר אינן מעידות על תשואות בעתיד.
