בואו נלמד ביטוי מעולם ההשקעות שמשפיע על סך הכסף שנצבור עם השנים וזה נקרא ריבית דה ריבית. את הביטוי ריבית דה ריבית הנחיל לנו אלברט איינשטיין שהגדיר זאת כפלא השמיני בתבל.

הרווח, התשואה בשנה מסוימת, (אם יש רווחים באותה שנה),  הוא על סך כל הכסף הצבור שלנו כולל ההפקדות והרווחים כך שאם הרווחנו יותר בעבר ויש לנו יותר כסף הרווחים העתידים יהיו בהתאם. בדוגמא ההפוכה של הלוואה אנחנו צריכים להחזיר יותר עם השנים בגלל שיש ריבית על החוב כולו, על סכום ההלוואה ועל הריבית שנוצרה.

בואו ניתן דוגמא מספרית, נגיד שיש לי מאה אלף שקלים בלי הפקדות שוטפות, והרווחתי בשנה עשרה אחוזים אז יש לנו עכשיו 110 אלף שקלים. ואם שוב נרוויח 10 אחוזים אז הרווחנו על כל ה110 הקיימים כלומר הרווחנו 11 אלף שח ונקבל חיסכון של 121 אלף, ואם שוב יש רווח של 10אחוזים אז הרווח אז עכשיו הרווח כ 12. אלף שח.  וכך עם השנים הכסף גם עובד בשבילנו.

למה בעצם חשוב לדעת את זה, כי הפקדות שוטפות בגילאים 20 עד גיל 30, חשובות יותר לחיסכון בגיל הפרישה, מאשר הפקדות של עשר שנים בגילאים 40 עד 50. למרות שאנחנו משווים תקופה מקבילה של 10 שנים של הפקדות, על ההפקדות שלנו בגילאים צעירים יותר יש 40 שנה של לצבור רווחים, לעומת כ 20 שנה בתקופה המקבילה.

ומשם מגיעה ההמלצה הגורפת לא למשוך כספים בדרך, לא למשוך את הפיצויים גם שאנחנו עוזבים עבודה כי על כל שקל שמשכנו הפסדנו 4 שקלים בגיל הפרישה.

הנתון המעניין הוא בפלא השמיני הזה של ריבית דה ריבית הוא שכמעט 50 אחוז מהכסף שלנו בפנסיה מקורו מכספים שהופקדו עוד לפני גיל 40. שזה אומר להתחיל להפקיד כמה שיותר מוקדם, ופשוט להתאפק ולא למשוך פיצויים בהחלפת עבודה למרות שהעתיד נראה רחוק. מי שהתחיל להפקיד מאוחר יותר צריך לפצות על הפיגור אולי במסלול השקעות מסוכן יותר בתקווה לרווחים שיצמצמו את הפער.